למה תחמושת טנקים עדיין חשובה

גם כשנדמה שכל תשומת הלב בעולם הביטחוני מופנית אל כלים אוטונומיים, לוחמה אלקטרונית או תקיפות סייבר – בשטח עצמו הסיפור נראה אחרת. בקרבות שמתנהלים מול ארגוני גרילה או מיליציות חמושות, וכשצבאות מתמודדים עם לחימה בשטח בנוי – הטנקים והארטילריה ממשיכים לשחק תפקיד מכריע. אחד המשאבים הכי בסיסיים, ועם זאת הכי קריטיים, הוא עדיין תחמושת.
מאז רכשה אלביט מערכות את תעש (IMI) ב־2018, החברה מייצרת מגוון רחב של תחמושת טנקים וארטילריה, בקליברים תקניים (נאט"ו) ולא תקניים – שמתאימים גם לפלטפורמות מערביות וגם למזרחיות.
דני, מנהל שיווק תחום תחמושת יבשה באלביט מערכות, מסביר למה הביקוש לתחמושת הולך ועולה, ומה הופך את סדרת קליעי ה־120 מ"מ – ובעיקר את דגם M339, לנחוצה מתמיד.
 

כשהמטרה היא קיר בטון כפול

M339 הוא קליע 120 מ"מ רב־משימתי עתיר נפץ (HE-MP-T). הוא מבצעי כבר בשטח ומיועד למגוון רחב של טנקים. הוא שוקל כ־27 ק"ג, באורך של כמעט מטר, ומותאם לתותחי חלק קדח תקניים של נאט"ו – כמו אלו שנמצאים בטנקים מרכבה 3 ו־4, אברמס M1A1/A2 וליאופארד 2.
טווח הפגיעה שלו מגיע עד 5 קילומטרים, והדיוק הגבוה מושג הודות למערכת ייצוב מתקדמת עם שישה מייצבים (fins). הקליע מסוגל לחדור 200 מ"מ של בטון מזוין כפול – הישג משמעותי בלחימה נגד עמדות ממוגנות במיוחד.
גם כשחיל הרגלים מוביל את הלחימה בשטח עירוני, דני מדגיש שהטנקים נשארים כלי קריטי. "הטנק מספק כוח אש מדויק ועוצמתי, תוך כדי שהוא מגן על הצוות המשוריין בתוכו. הוא תוקף עמדות אויב מבוצרות בדיוק וביעילות – גם במרחבים הצפופים ביותר", הוא מסביר.
 

מחסור עולמי שמורגש היטב

בשנים האחרונות מורגש מחסור עולמי בתחמושת טנקים וארטילריה – מחסור שמשפיע ישירות על כשירות הכוחות. "אנחנו רואים עלייה חדה בביקוש, במיוחד לקליעי 120 מ"מ לפי תקן נאט"ו", אומר דני.
כדי לתת מענה, אלביט הרחיבה את קווי הייצור שלה ומפתחת במקביל גם פתרונות חדשים. סדרת M339 היא רק חלק ממערך הולך וגדל של תחמושת שמותאמת לפלטפורמות שונות בכל העולם. "בין אם מדובר באימונים או בקרב אמיתי – אנחנו מחויבים לספק תחמושת מדויקת, אמינה ורב־שימושית", הוא אומר.
 

שלושה מצבים, מטרה אחת

אחד היתרונות המרכזיים של M339 הוא הפיוז האלקטרוני שלו – שמאפשר לתכנת מראש את אופן הפיצוץ בהתאם למשימה. הקליע כולל שלושה מצבי פעולה:

• פיצוץ במגע (PD): מתרחש מיד עם הפגיעה במטרה – פתרון אידיאלי לפריצת מכשולים, חומות או רכבים קלים. משמש בין היתר כשצריך לפנות דרך לרגלים בתוך עיר.
• פיצוץ מושהה (PDD): הקליע חודר קיר או מבנה, ורק לאחר מכן מתפוצץ. המצב הזה מותאם לפגיעה מדויקת באויב שמסתתר מאחורי ביצורים – כמו נגמ"שים, בונקרים או בניינים ממוגנים.
• פיצוץ אווירי (AB): הפיצוץ מתרחש באוויר, מעל המטרה, ומשחרר יותר מ־6,500 רסיסים ממתכת כבדה. מצב זה יעיל במיוחד נגד חיילי אויב שמתפרסים בשטח פתוח או מאחורי מסתור קל – כמו חוליות נ"ט. "הרסיסים מפוזרים בצפיפות גבוהה מאוד, כך שקשה להימלט מהם", מסביר דני.
   

במצבים מסוימים, הקליע מכוון לפגוע דווקא בקומה מסוימת בתוך מבנה – ולנטרל את מי שמסתתר שם, בלי לגרום לנזק סביבתי מיותר. בתרחישים אחרים, כשהכוח מזהה איום ממשי מהמבנה, הוא עלול לקרוס כולו. "זה קליע שמיועד לתת מענה לרוב סוגי האיומים בשדה הקרב. הוא נותן עוצמה לכוחות השריון ופשטות לוגיסטית באותו הזמן", מסכם דני.