כשהלוויין ונוס פקח עיניים

מאות קילומטרים מעל פני הקרקע, לוויין קטן ממשיך לשדר תמונות ברזולוציה גבוהה להפליא – ועוזר למדענים להבין מה קורה פה למטה: מצמיחה חקלאית ועד זיהום מקורות מים. קוראים לו ונוס (Venμs), והוא נושא עליו את אחת המצלמות הכי מתקדמות שיוצרו בישראל.
המיזם כולו הוא שיתוף פעולה בין סוכנות החלל הצרפתית CNES, סוכנות החלל הישראלית, והתעשייה האווירית – אבל בלב המערכת נמצאת מצלמה שפותחה על ידי חטיבת המודיעין, הלוחמה האלקטרונית והאלקטרו-אופטיקה (אלאופ) באלביט מערכות.
 

כל יום, באותה שעה

המצלמה שוקלת מעט, אבל מספקת עוצמה מרשימה: היא מצלמת מדי יום מאות תמונות היפרספקטרליות – ומספקת תצפיות מדויקות ממסלול קבוע בגובה של כ־600 עד 720 קילומטר. התמונות מגיעות באותה שעה מקומית בכל פעם, דבר שמסייע להשוות שינויים לאורך זמן.
"ונוס הייתה הלוויין המדעי הראשון של ישראל, והמצלמה שלנו הייתה הגורם המרכזי שהפך אותה לכלי עבודה של ממש", מספר אורן, מנהל תחום מערכות אוויריות וחלל באלביט. "באמצעותה, מדענים מכל העולם עוקבים אחרי תופעות סביבתיות מורכבות – מיובש באגמים, דרך זיהום אוויר, ועד פגיעה בצמחייה".
 

כשמצלמה מגלה מה שהעין לא רואה

אחד הצילומים הכי מדוברים הגיע מישראל: פריחה של אצות בכנרת, תופעה שלא נראית מהקרקע – אבל הופיעה בבירור באמצעות עיבוד מדדים ספקטרליים מתקדמים. תמונה נוספת, מהימים הראשונים לאחר סיום הבדיקות במסלול, חשפה את ירושלים בפרטי פרטים מרהיבים.
"המצלמה שלנו מאפשרת לבדוק האם שדה מסוים מקבל מספיק מים", מסביר אריק, מנהל תחום מערכות חלל באלביט. "היא מזהה חריגות בתנאי גידול, ואפילו יכולה לאתר שינויי קרקע שיכולים להעיד על זיהום או על תנועה חריגה".
 

מפתחים בארץ, מצלמים מהחלל

ב-אלאופ עוסקים כבר כ־30 שנה בתחום מצלמות החלל, עם שמונה מטענים פעילים כיום במסלולים שונים. החברה נחשבת לאחת המובילות בעולם, גם בפרויקטים צבאיים וגם באזרחיים ומדעיים.
כדי שהמערכת תוכל לעמוד בתנאי החלל – חום של 150 מעלות ביום, וקור של מינוס 150 מעלות בלילה – אלביט פיתחה מבנה ייחודי, עם חומרים וטכנולוגיות שלא היו קיימים קודם לכן. "אנחנו צריכים להפחית 80% ממשקל המראה הראשית, בלי לפגוע בעמידות או בדיוק האופטי", מסביר אורן. "וזה בדיוק מה שהצלחנו לעשות."
 

סוף של משימה, התחלה של מורשת

אבל עבור מי שעבדו על המצלמה, זה הרבה יותר מפרויקט הנדסי. "המצלמה הזאת הייתה כמו ילד בשבילי", משתף אבי, אינטגרטור בכיר בפרויקט. "כמו בלידה – אתה רואה אותה 'פותחת עיניים' בפעם הראשונה. ועכשיו, כשהמשימה הסתיימה והלוויין מפסיק לפעול, זה לגמרי שובר את הלב."
אחרי שבע שנות פעילות במסלול – במהירות של 11.2 קילומטר לשנייה – נגמר הדלק של ונוס, והוא ייצא משימוש. השם Venμs הוא ראשי תיבות (Vegetation and Environment monitoring on a New Micro Satellite) אבל גם מזכיר את ונוס, אלת הפריון. שם סמלי למדי, עבור לוויין שמילא תפקיד מרכזי בשיפור הפוריות של שדות, יערות ומקורות מים – והותיר חותם עמוק במחקר הסביבתי.