הנדסה נגד טילים

מאחורי שיעורי היירוט המרשימים של ההגנה האווירית הישראלית, עומדת מערכת מורכבת של שליטה, אלגוריתמים וחיישנים. שיחה עם אלון, מומחה באלביט מערכות, על האנשים שמאחורי המערכות שהגנו עלינו מפני המתקפות האיראניות.

בחודש אפריל 2024, בעיצומה של המתקפה האווירית האיראנית על ישראל, הדהדו ברחבי העולם כותרות על ההצלחה האדירה של מערך ההגנה האווירית של ישראל. על פי דובר צה"ל, חיל האוויר הצליח ליירט מעל 350 טילים, רקטות ואיומים בליסטיים – בשיעור הצלחה של 99%.

מה בדיוק מרכיב את התשתית שמאפשרת את הדיוק הזה? ומה מבדל את הפתרונות שמפתחת אלביט מערכות משאר השוק? מי שמספק הצצה פנימית לעומקם של הדברים הוא אלון, מומחה תקשוב מחטיבת ISTAR&EW באלביט.
 

 

לב המערכת

"'עץ האתרוג' ו'שקד הזהב', מערכות השליטה שמפעילות את חץ וקלע דוד בהתאמה – הן הלב והמוח של הנכסים האסטרטגיים האלה", מסביר אלון. "יחד עם תתי־המערכות – החיישנים, המשגרים והטילים – הן מאפשרות הגנה מפני טילים בליסטיים, טילי שיוט, רקטות מדויקות ומגוון איומים אוויריים, כולל מטוסי קרב וכטב"מים".

אלון מתאר את ההצלחה המבצעית של המערכת בשבוע שבו יורטו איומים מאיראן: "החיישנים זיהו את האיומים, העבירו את המידע למרכז ניהול הקרב שחישב את תוכנית ההגנה, ולאחר מכן הנתונים עברו למיירטים. כל התהליך התבצע בסנכרון מלא, על בסיס אלגוריתמים שפותחו באלביט לאורך שנים".
 

 

מערך רב־שכבתי, פעולה אחת מתואמת

מערכת ההגנה האווירית של ישראל פועלת בשכבות – מגילוי ועד יירוט. הסנכרון בין השכבות הוא זה שמאפשר פעולה כמעט חלקה.

 

"מדינות רבות, כולל ארה"ב, מגיעות לכאן כדי להתאמן, ללמוד ולרכוש את המערכות האלה", אומר אלון. "אבל אין ספק שמערכת כזו יכולה הייתה להתפתח רק בישראל. הניסיון המבצעי הרחב שנצבר פה לאורך השנים, יחד עם הידע בחברות הביטחוניות – כולל באלביט – הם מה שמבטיח את איכות המערכות".
 

 

יירוט בגבהים משתנים

האיומים משתנים – בגובה, במרחק, במטרה. לכן גם המענה הטכנולוגי חייב להיות מדויק ומובחן. "חץ 2 נועד ליירוט טילים בליסטיים בתוך האטמוספירה", מסביר אלון. "לעומת זאת, חץ 3 מיועד ליירוטים שמתרחשים מחוץ לאטמוספירה. עץ האתרוג, מערכת השליטה של החץ, מפותחת בישראל כבר כמעט שלושים שנה – והיא ממשיכה להשתפר ולהתאים את עצמה לאיומים החדשים".

מעבר לטכנולוגיה, אלון מדגיש את הגורם האנושי. כמי שמשרת במילואים בחיל האוויר, הוא מזהה תכונה משותפת לרבים בתעשייה: רקע מבצעי עמוק.
"זה מה שנותן לנו יתרון. אנשים שמתכננים את המערכות האלה מבינים בדיוק מה עומד על הכף", הוא אומר. "כמעט כולם רואים בזה משימה לאומית. הם לא רק מהנדסים – הם מגִנים על הבית".
 

 

החיבור שעושה את ההבדל

לדבריו, היתרון של ישראל טמון ביכולת לשלב בין מערכות שונות לכדי מארג אחד מתואם. "אנחנו יודעים לחבר בין חיישנים, משגרים וטילים שונים – ולגרום להם לפעול יחד", הוא מסביר. "האלגוריתמים, הממשק האנושי, והאינטגרציה בין כל המערכות – כמו בעץ האתרוג ושקד הזהב – הם מה שמבדל אותנו מהעולם".