"חרבות ברזל הייתה המלחמה הדיגיטלית הראשונה"

עוד לפני שנים רבות, אנשי צבא ודמיון דיברו על שדה קרב דיגיטלי – כזה שבו מידע, תקשורת ותקיפות מדויקות זורמים בלייב דרך מערכות שליטה מתקדמות. בפועל, זה לקח הרבה יותר זמן מהמתוכנן. מעבר מלא לעולם דיגיטלי התרחש לאט, עם לא מעט כישלונות בדרך.
עבור חיים דלמר, מנכ"ל חטיבת התקשוב והסייבר של אלביט מערכות, זו לא רק מהפכה טכנולוגית – זו מהפכה אישית.
"אחרי שנים של פיתוחים בלתי פוסקים, אפשר לומר בביטחון: חרבות ברזל הייתה המלחמה הדיגיטלית הראשונה", הוא אומר. "בפעם הראשונה, כל שדה הקרב היה מחובר – מהלוחם בשטח ועד רמת הפיקוד הבכיר. והמערכת עמדה בזה".

מראיית עתיד למציאות מבצעית

דלמר הצטרף לאלביט עוד כסטודנט להנדסת מחשבים ב-1993. מאז עבר בין סטארט-אפים וחברות טכנולוגיה אחרות, עד שחזר ב-2004 – כדי להצטרף לחזון של שליטה דיגיטלית בכוחות היבשה.
"בזמנו, זה עוד לא היה משהו קיים. רק רעיון", הוא נזכר. ב-2009 כבר הוביל את ההשקה העולמית של מערכת TORCH-X™, שהפכה מאז לסטנדרט מבצעי במספר צבאות.
כשהוא נשאל אם הבחירה לחזור לאלביט הייתה נכונה, הוא משיב בלי היסוס: "בהחלט. בזמנו עוד היינו צריכים לשכנע שמלחמה מרושתת זה משהו שיכול לעבוד. היום? אין דיון. זה כבר מוכח בשטח".
 

הסתגלות בקצב של מלחמה

מרגע שפרצה המלחמה, החטיבה בראשותו עברה למצב חירום. "עבדנו 24/7 – בשטח, במשרדים, מכל מקום. בלי הפסקה", הוא מתאר. כל מערכת שפיתחו – נבחנה בזמן אמת.
אבל זו לא הייתה רק התמודדות טכנולוגית. "250 מעובדינו נאלצו לעזוב את בתיהם, שלושה נהרגו בקרב, ואחרים איבדו בני משפחה. ועדיין – החטיבה לא עצרה לרגע".
 

איך ממשיכים לתפקד בתנאים כאלה?

"בסוף השבוע הראשון כבר העברנו קווי ייצור, הקמנו עמדות עבודה במלונות, פיזרנו צוותים בין ערים. לא משנה מה – עמדנו בהתחייבויות שלנו לצה"ל וללקוחות בחו"ל".

מה למדנו מהשטח

היעד הראשון היה לשמור את כל המערכות עובדות – אבל מתחת לפני השטח התחוללה קפיצה גדולה יותר. "במקום לפתח יכולת חדשה במשך חודשים או שנים – פתאום זה קורה בשבועות. אין זמן. השטח לא מחכה", הוא אומר. "המלחמה חידדה מה עובד ומה פחות. דברים שחשבנו שיהיו משמעותיים – התגלו כלא רלוונטיים. פתרונות אחרים, שלא שמנו עליהם מספיק דגש, הפכו למכריעים".

מה למשל?

"למשל Generative AI. לדעתי זו מהפכה יותר גדולה מהאינטרנט. היכולת של בינה מלאכותית לעבד מודיעין במהירות – פתחה בפנינו עולם חדש לגמרי. ואנחנו רק בהתחלה".

ומה לגבי הענן?

"השילוב שלו בקרב עבד הרבה מעבר לציפיות. האפשרות לדחוף מידע קריטי לשטח – בזמן אמת – משנה את כללי המשחק".

מה לגבי כלים אוטונומיים?

"מעורב. רחפנים ואמצעים אוטונומיים שיחקו תפקיד, אבל ראינו גם את המגבלות. צריך עוד ליטוש, ועוד הבנה של מתי ואיפה נכון להפעיל אותם".

מה שהיה תיאוריה – הפך לברירת מחדל

כשהמלחמה התקדמה, לקוחות בעולם עקבו מקרוב. "הם רצו לראות אם אנחנו באמת מסוגלים לתפקד תחת אש", מספר דלמר. "ברגע שראו שאנחנו מספקים פתרונות – לפעמים ממש מתוך מקלטים – האמון רק התחזק".
עבור דלמר, חרבות ברזל היא רגע היסטורי. "אין חזרה לעולם הישן. לוחמה דיגיטלית היא כבר קו הבסיס – וישראל מובילה אותו".
 

ומה הלאה?

"זו הייתה שנה מאתגרת בכל פרמטר – טכנולוגית, מבצעית ואישית. אבל היא גם חיזקה אותנו.
הלקחים שצברנו יכתיבו את שדה הקרב הבא – כזה שבו מהירות, תבונה ועמידות הם מה שמנצח".