ממעמקים עד קו החוף: ההגנה הימית מתעדכנת
רחפנים, טילים, מערכות אוטונומיות ופעילות של מעצמות – המרחב הימי הפך לזירת איומים חדשה. אלביט משלבת אוטונומיה, בינה מלאכותית ומערכות לוחמה אלקטרונית כדי לשמור על חופש הפעולה בים.
הים מכסה שלושה רבעים מכדור הארץ, ותמיד היה ציר מרכזי במסחר, בביטחון ובמאזן הכוחות העולמי. כיום, עליונות ימית כבר לא נמדדת רק במספר אוניות הקרב, אלא ביכולת לשלב טכנולוגיות מתקדמות שמספקות גם הגנה וגם הקרנת עוצמה למרחק.
עבור מדינות רבות, הים הוא עורק סחר ראשי. כל הפרעה לשיט יכולה להקפיץ עלויות ולהשפיע ישירות על ביטחון האנרגיה הלאומי והעולמי. מעבר לכך, בקרקעית האוקיינוסים פרוסות רשתות עצומות של כבלי תקשורת ואנרגיה – מיליוני קילומטרים המחברים בין יבשות. כל פגיעה בתשתיות האלה עלולה לשתק מערכות פיננסיות, תקשורתיות ואף חשמליות.
זו הסיבה שמדינות משקיעות יותר ויותר בהגנה ימית – כדי לאבטח את האזור הכלכלי הבלעדי שלהן (EEZ), לשמור על חופש השיט, ולהבטיח נוכחות גם הרחק מהחופים.
נתיבי הסחר העולמיים תחת מתקפה
"עליונות ימית כבר לא עניין פנימי של חיל הים," מסביר אלי, סמנכ"ל חדשנות באלביט מערכות וקצין לשעבר בחיל הים. "ההשפעה שלה על שרשרת האספקה העולמית היא ישירה."
הוא מזכיר את ההתקפות שביצעו החות’ים בתימן ב־2023 על כלי שיט מסחריים באמצעות מל"טים, כלי שיט בלתי מאוישים וטילים. התוצאה: עלויות ביטוח שזינקו וחוסר יציבות כלכלית.
על אף המצב, אוניות מטען המשיכו להגיע לנמל חיפה כמעט ללא הפרעה – הישג לא מבוטל, שכן מאז פרוץ המלחמה בין ישראל לחמאס הפכו החות’ים את מצרי באב אל־מנדב לאזור סכנה, תקפו והשתלטו על כלי שיט מסחריים. לפי מכון וושינגטון, מאז נובמבר 2023 בוצעו למעלה ממאה תקיפות על כלי שיט מסחריים וצבאיים, מה שחייב חברות רבות להאריך את המסלול סביב אפריקה – נתיב ארוך ויקר בהרבה. ההתפתחויות אילצו את ארה"ב והאיחוד האירופי להקים קואליציה ימית להגנת השיט.
עוצמה ימית חדשה
גם אם היקף התקיפות ירד מאז הפסקת האש הזמנית בין חמאס לישראל בינואר 2025, האיומים לא נעלמו. אחד המרכזיים שבהם הוא ההתרחבות של סין.
"סין מבינה שמי ששולט בנמלים – שולט בסחר", מסביר אלי. כבר ב־2023 דווח כי חברות סיניות מחזיקות בבעלות על קרוב ל־100 נמלים ברחבי העולם. לכך מצטרפים טילים מתקדמים ומערכי הגנה אווירית, שמרחיבים את טווח ההשפעה שלה.
גם רוסיה פועלת באותה דרך. מהנמל בטרטוס שבסוריה ועד מפרץ פלמינגו בסודאן – טביעת הרגל הימית שלה פרוסה הרחק מגבולותיה. בים הפיני ממשיכות להתגלות ולהיסרק מוקשים מתקופת ברית המועצות. מוסקבה, בדומה לבייג’ינג, מבינה היטב שהים הוא נכס אסטרטגי למעמד כמעצמה עולמית.
בעוד שבעבר קרבות ימיים התנהלו בים הפתוח, היום רובם מתמקדים בסביבה החופית. חילות ים מודרניים מתמודדים לא רק עם טילים מתקדמים ויכולות A2/AD (Anti Access/Area Denial), אלא גם עם נשק יבשתי, טורפדות, מוקשים ימיים, רחפנים וכלים בלתי מאוישים בים ובאוויר.
כשהים הופך למעבדה
המלחמות באוקראינה ובים האדום האיצו את השימוש בכלים ימיים בלתי מאוישים, אך עדיין יש חילות ים שחוששים לסמוך על אוטונומיה מלאה.
"אוויריות כבר התרגלו לרחפנים ולמטוסים בלתי מאוישים, אבל הים נשאר שמרני יותר", מסביר פרופ’ אורן גל מאוניברסיטת חיפה, ראש המעבדה ללהקות רובוטיות ו-AI. לדבריו, השינוי החל רק בשנים האחרונות – יותר כלים תת־ימיים, יותר אמצעי מעקב, וגם עלייה בשימוש בלהקות אוטונומיות.
המחקר במעבדה שלו מתמקד בהבנה כיצד פרטים שמצייתים לכללים פשוטים מסוגלים לייצר ביחד התנהגות מורכבת – ואז ליישם את הידע הזה על רובוטים ימיים. "כשאני שירתתי בחיל הים לפני 20 שנה", הוא מספר, "כל כלי הופעל עם ג’ויסטיק. לא הייתה אוטונומיה אמיתית. הכלי פשוט עשה מה שהמפעיל אמר. היום, כשכלים קטנים מסוגלים לקבל החלטות בעצמם – התמונה השתנתה לגמרי."
בינה מלאכותית בים
המלחמה באוקראינה המחישה את הפוטנציאל: רחפנים ימיים אוקראיניים הצליחו לפגוע ואף להשמיד ספינות רוסיות, גם בנמל וגם בלב ים. החות’ים השתמשו במל"טים וכלים בלתי מאוישים ימיים בהצלחה לא מבוטלת.
"ההתנהגות הימית חייבת להתאים את עצמה", אומר פרופ’ גל. "בינה מלאכותית משנה את מה שאפשר לעשות בים."
להקות של כלים אוטונומיים יכולות לאסוף מידע, ליצור תמונת מצב משותפת ולפעול ככוח רשת אחד. כך ניתן לאתר מוקשים, לאבטח תשתיות תת־ימיות, ולבצע משימות מורכבות בלי להסתכן בחיי מלחים.
מערכות ופתרונות מבית אלביט
באלביט מערכות מציעים סל מלא של פתרונות ימיים – מסימולטורים לאימון צוותי ספינות ועד מערכות לוחמה אלקטרונית מתקדמות וכלים בלתי מאוישים מסוג ™Seagull.
סימולטורים שתוכננו בידי קציני ים מאפשרים לאמן צוותים במציאות מדומה כמעט מוחלטת – משלב התכנון, דרך הביצוע ועד לתחקיר בסיום. מערכות זיהוי מתקדמות מספקות מודיעין בזמן אמת ומסייעות לסווג איומים מורכבים.
כלי ה-Seagull, שפועלים כבר יותר מעשור, יכולים לשאת מטענים שונים ולהחליף אותם בתוך שעות בודדות – למשל, לעבור ממשימת סילוק מוקשים למשימת לוחמה בצוללות. הפלטפורמה נבנתה מראש כבלתי מאוישת, עם מערכות גיבוי מלאות ויכולת אוטונומית נרחבת.
באלביט שילבו בסיגאל מערכות סונאר, טורפדות, לוחמה אלקטרונית ויכולות C4I מתקדמות, כדי ליצור כלי רב־משימתי שמספק לכוחות הים יתרון משמעותי מול צוללות ואיומים תת־ימיים אחרים – בעלות ובסיכון נמוכים בהרבה לעומת פריגטות מאוישות.
המטרה: זרימת מידע בזמן אמת
ככל שהאיומים מתרבים ומתפתחים, גם הטכנולוגיות משתנות. המיקוד של אלביט מערכות הוא לא רק ביכולות נשק, אלא גם בשילוב חיישנים, אוטונומיה, בינה מלאכותית ושרידות. המטרה: להעניק למפקדי חיל הים סביבת פעולה שבה המידע זורם בזמן אמת, ההחלטות מתקבלות מהר יותר, והצוותים נשארים בטוחים.
