הנשים של עוקץ ברזל

הן מובילות את אחד הפרויקטים הביטחוניים הכי חשובים של אלביט מערכות. לרגל יום האישה הבינלאומי, שמענו מהן איך פורצים דלתות סגורות, על התרומה ללחימה בעזה, ועל הפעם ההיא שהמפקד דרש להכין ארוחת ערב.

הערב ירד על הקריה, והכול היה מוכן להצגת ראש הקרב החדש בפני גנרל בכיר. שרה, מהנדסת ורופאה באלביט, נבחרה להוביל את המצגת. אלא שבאותו ערב, הבוס שלה הודיע לה: "הוא לא רוצה לראות אותך. הוא חושב שעדיף שתכיני לבעלך בורשט במקום לדבר על ראשי קרב".


למחרת בבוקר היא נכנסה ישירות למשרד של הקצין וסיפרה לו בדיוק מה היא חושבת. עם השנים הם דווקא הפכו לידידים מקצועיים, והוא המשיך להתייעץ איתה בנושאים שונים.
כמעט חמישים שנה חלפו מאז. שרה, כיום בשנות השבעים לחייה, ממשיכה להוביל פרויקטים מורכבים באלביט בתחום ראשי הקרב – תחום שבעבר היה סגור כמעט לחלוטין לנשים. סביב שולחן העבודה שלה כבר יושבות נשים נוספות: מנהלות, מפתחות, חוקרות. כולן שותפות למערכת אחת שהפכה לסמל של דיוק קטלני: עוקץ ברזל – מרגמה חכמה שמאפשרת פגיעה מדויקת במטרות מרוחקות.
 

 

כבר לא יוצאות דופן

דנה (שם בדוי), אחת המובילות בפרויקט עוקץ ברזל, מספרת שגם היום – בשנת 2024 – נשים בתפקידי מפתח בתעשייה הביטחונית הן עדיין מראה נדיר.
"אני לא מתרגשת מזה שאני האישה היחידה בחדר", היא אומרת. "היום זה כבר פחות עניין. בניגוד לעבר, הדור הצעיר רואה בזה משהו רגיל. יש שינוי בגישה".

עם זאת, היא זוכרת היטב את תחילת הדרך: "כשהצטרפתי לחברה, היו כמה אנשים ותיקים שפיקפקו במקום של מהנדסות בפרויקטים כאלה. היום כבר אין צורך להתגונן. אנחנו חלק טבעי מהמערכת, בלי תירוצים ובלי הסברים".
 

 

מערכת שמביאה דיוק של טיל

עוקץ ברזל מוגדרת באלביט כמערכת שמביאה יכולות של טיל מונחה אל תוך עולם המרגמות. שרה מסבירה: "זו מערכת שמבוססת על דיוק. היא מיועדת לפגוע במטרה בודדת – ולא לפזר תחמושת באופן גורף".

רחל, סמנכ"לית תחום המרגמות בחברה, מוסיפה: "במקום לירות כמה פצצות ולקוות שמשהו יפגע – מספיקת פצצה אחת שמכוונת כמו שצריך. זה משנה את כללי המשחק בשטח".
 

 

החלק המספק בעבודה

מה החלק הכי מספק בעבודה? שרה: "עבורי – הקטלניות. הידיעה שהפיתוח שלך פוגע בדיוק איפה שצריך, ויוצר השפעה מיידית בשטח".

רות: "כבר בבית ספר יסודי נמשכתי לעולם ההנדסה. כל מה שקשור לתעופה הדליק אותי. היה לי ברור שארצה לתרום למערכות צבאיות מתקדמות".
 

 

ציפיות שעדיין קיימות

רחל מדברת בפתיחות על הציפיות הסמויות שמלוות אותה גם היום.
"באגף שלי עדיין מצפים שמי שיעמוד בראש יהיה גבר", היא אומרת. "יש תחושה שצריך לעבוד יותר קשה כדי להוכיח שאת מתאימה – בטח כשמדובר בעולם שמלא בקצינים בכירים לשעבר".
שרה רואה את הדברים קצת אחרת: "אני לא חושבת שצריך יום אישה. בעיניי, הצלחה מקצועית נובעת מתשוקה אמיתית למה שאת עושה. זה מה שאני אומרת לצעירות שמתייעצות איתי – אם את אוהבת את העבודה, תצליחי. השאר יסתדר".