הדור הבא של ההגנה האווירית: יירוט בלייזר

מערכות לייזר עתירות־עוצמה (HPL – High Power Lasers), קרקעיות ואוויריות, עשויות לחולל שינוי תפיסתי עמוק בתחום ההגנה האווירית של ישראל – ולצד זאת גם בשדה הקרב הגלובלי. מדובר בטכנולוגיה עם פוטנציאל לא רק לחיזוק משמעותי של יכולות היירוט, אלא גם לצמצום עלויות ולאימוץ תפיסה חדשה של לחימה.

טכנולוגיית הלייזר, שזכתה לאחרונה לשם HELWS (High-Energy Laser Weapons Systems), נועדה לאפשר יירוט אפקטיבי וזול יותר של רחפנים, טילים ורקטות – הרחק מגבולות המדינה ובעלות מזערית בהשוואה למיירטים הקיימים. בשנים האחרונות הולכות ומתרבות ההשקעות של מדינות וצבאות בפיתוח מערכות כאלה, במענה לציוד לחימה מדויק וזול שזמין בקלות יחסית עבור אויבים וארגוני טרור.

"הבעיה היא לא רק בכמות הבלתי נגמרת של אמצעי לחימה שהאויב צובר, אלא גם בדיוק שלהם", אומר ק', בכיר באגף המודיעין והלוחמה האלקטרונית של אלביט מערכות. "מערכת לייזר עשויה לתת מענה סימולטני למספר רב של איומים – ובמהירות גבוהה."
 

דיוק, אמינות ועלות נמוכה

אלביט מערכות נחשבת לשחקנית מרכזית בזירת הלייזרים – בין השאר הודות לעשורים של פיתוח וייצור מערכות מבצעיות. מערכות הלייזר שלה נמצאות כבר היום בשימוש צבאי ואזרחי, וכוללות: לייזרים להנחיית חימוש, מערכות DIRCM להגנה על כלי טיס, טווחים ומד טווח.
ההישג המשמעותי ביותר של אלביט בעשור האחרון הוא בפיתוח לייזר מבוסס סיב אופטי עבור משרד הביטחון – טכנולוגיה שהודגמה בהצלחה בתרחישים אוויריים, והוכיחה יכולת ליירט מטרות בליסטיות ורחפנים גם בתנאי שטח קשים.

"לייזר ייעודי עוצמתי, שמותקן על כלי טיס, נותן מענה לא רק בעלות נמוכה יותר, אלא גם במגוון תרחישים מורכבים", אומר ק'. לדבריו, בעוד העלות ליירוט בטיל רגיל עומדת על עשרות אלפי דולרים, מערכת הלייזר עשויה לבצע את אותו היירוט בעלות של דולרים בודדים.

ח', בכיר נוסף באלביט, מוסיף: "היתרון במערכת לייזר הוא גם במהירות התגובה וגם בדיוק. ברגע שהאיום מזוהה – המערכת יורה את קרן הלייזר ומנטרלת אותו תוך שניות. הסיכון לפגיעה סביבתית גם הוא נמוך משמעותית לעומת מיירטים קינטיים."
 

יישומים קרקעיים ואוויריים

לפי ח', מערכות HPL צפויות להשתלב גם בהגנה על מתקנים קריטיים וגם על גבי רכבים צבאיים להגנה על כוחות מתמרנים. במקביל, גרסאות אוויריות יותקנו על כלי טיס – ויאפשרו יירוט איומים בגבהים ובטווחים משתנים.

מערך ההגנה של ישראל מבוסס כיום על שכבות טילים שונות – כיפת ברזל, קלע דוד, חץ 2 וחץ 3. המערכות החדשות נועדו להוות שכבת הגנה נוספת – זולה, גמישה ומידית יותר – שתפעל לצד המערכות הקיימות.
 

מהמעבדה – לשדה הקרב

באפריל 2021 בוצעו ניסויי יירוט ראשונים במערכת לייזר קרקעית ("קרן ברזל") בשיתוף משרד הביטחון ואלביט. "אנחנו חלק מרכזי בפרויקט הזה", מציין ח'. "אנחנו אחראים לרכיב הלייזר הצבאי שמותקן בלב המערכת."

כמה חודשים לאחר מכן, ביוני 2021, בוצעו ניסויי יירוט מוצלחים עם לייזר עוצמתי שהותקן על מטוס קל. בכך, לדברי משרד הביטחון, הפכה ישראל לאחת המדינות הראשונות בעולם – אולי היחידה חוץ מארצות הברית – שהצליחה ליירט מטרות אוויריות בלייזר ממטוס.

"במערכות מהסוג הזה האתגר הוא SWaP-C – כלומר גודל, משקל, הספק וקירור", מסביר ק'. "אנחנו עובדים בצמוד למשרד הביטחון כדי להביא את הפתרון לפיתוח מבצעי."
ח' מוסיף: "אנחנו מאמינים שלייזרים עוצמתיים יוכלו להשתלב בכל פלטפורמה – אווירית, ימית או קרקעית – ולהפוך לחלק מההגנה הרב־שכבתית של ישראל."
 

שכבת הגנה חדשה – רחוק מהגבול

יתרון משמעותי למערכת יירוט אווירית מבוססת לייזר טמון ביכולת לפעול גם הרחק מגבולות המדינה – בזירה משתנה ודינמית. המערכת אינה רגישה לתנאי מזג אוויר, מאפשרת תגובה מיידית – ובעיקר: זולה בהרבה ממערכות מיירטים רגילות.
בעוד המרחב האווירי האזורי הופך רווי באיומים, אלביט מערכות ממשיכה לפתח את רכיבי הלייזר הקריטיים שישולבו בדור הבא של נשק מבוסס אנרגיה. לדברי שני הבכירים באלביט, שילוב מערכות HPL בפלטפורמות השונות – מהים, מהיבשה ומהאוויר – עשוי להבטיח את עליונות ההגנה של ישראל גם בעשורים הקרובים.